יש לי תגלית במיוחד בשבילך:
חמותך לא מקלקלת לך את החינוך!
רגע, רגע, אל תעבירי דף.
נכון שאני לא מכירה אותך וגם לא את חמותך,

וגם לא את ילדך המתוק שנורא נפגע אם מעירים לו.

ונכון שאת כל הזמן דואגת שיאכלו רק אוכל בריא ואפילו מצליחה,

וביום ההולדת בגן ילדך מחלק מלפפונים ועגבניות שרי במקום חמצוצים..והנה ברגע אחד חמותך ממוטת לך הכל עם שקית מלאה שוקולדים,ביסלי וטרופיות..

ונכון שאצלך בבית כל אחד ישן במיטתו. וכשנוסעים לסבתא פתאום מותר לישון איפה שרוצים..

ונכון שאת החלטת שאת לא מתערבת במריבות בין האחים,אבל חמותך כל הזמן מפרידה, מעירה ומגשרת.

וזה בכלל לא משנה אם הדוגמאות שנתתי הם כאלה או הפכות.

ברור שהמון פעמים את וחמותך לא ממש באותו הראש…

ובכל זאת אמא יקרה,

חמותך לא מקלקלת לך את החינוך!

איך יכול להיות?

אז ככה.

לילדים שלנו יש אולטראסאונד מובנה בנשמה.

שיכול לקרוא אותנו, ההורים.

הם קולטים יודעים ומבינים בדיוק מה אנחנו חושבים.

הם יודעים מה מוצא חן בעינינו ומה ממש לא.

הם יודעים מה מכעיס אותנו ומה משמח.

הם אפילו יודעים מתי אנחנו מתאפקים ולא אומרים מה שכל כך בא לנו להגיד (כן,גם מה בדיוק בא לנו להגיד הם יודעים)

ואת כל זה,הם יודעים לא בגלל מה שאנחנו אומרים להם,מספרים להם או נואמים להם בשיחת מוסר או נפש.

אלא,מעצם זה שהם ילדינו,והם חיים איתנו,ומסתכלים עלינו ורואים את דרך חיינו ולומדים את כל הניואנסים הקטנים של נימי נפשינו.

כך למשל יודעים הילדים שלעיתים דבר מה שמותר אצל סבתא בבית,אסור אצל אמא ואבא,או להפך.

אז למה בכל זאת הם חוזרים עם משפטים כמו:

 "אבל סבתא אמרה שמותר" ?

כי גם את זה שאנחנו בטוחים שסבתא מקלקלת את החינוך הם יודעים..ואת זה הם מנצלים על מנת לערער אותנו ולקבל בדיוק את מה שהם רוצים..

אם תביני, שכאשר סבתא נותנת או מאפשרת לנכדים משהו שהוא הפוך ממה שאנחנו בבית נוהגים,

 (אפילו אם זה אצלך בבית!!)

ואת לא מתערבת,ולא נאנחת ולא מעקמת את הפרצוף..

הילדים שלך לא חושבים שאת מרשה,אלא מבינים שאמא מכבדת את סבתא וממש לא דואגת שיתבלבלו.

תרוויחי שלוש ציפורים במכה:

1.כיבדת את חמותך

2.חינכת את ילדיך לכבד את סבתא

3. הראת לילדיך שאת בטוחה בדרך החינוך שלך וסומכת עליהם שלא יתבלבלו.

תתפלאי לגלות  שלא רק שהחינוך שלך לא נפגע, אלא הוא משתדרג.